בחירת מילה אחת שתייצג את השנה האזרחית הקשה כל כך שעברנו הייתה אתגר לא פשוט לצוות של מורפיקס. עברנו על המילים שחיפשתם ובחנו את התמונה שהתקבלה. בעולם שלא מפסיק להעמיד במבחן את המשאבים הנפשיים והגופניים שלנו, הרביתם לחפש מילה אחת, מילה שמשכה את תשומת ליבנו יותר מהאחרות, כיוון שהיא מייצגת את מהות החוויה האנושית והישראלית המשותפת שלנו על רקע הקשיים של שנת 2023. את המילה הזאת בחרנו כמילת השנה שלנו (ראו להלן). נוסף על מילת השנה, נזכיר גם מילים נוספות שעלו לתודעה שלנו השנה.
מילת השנה שלנו באנגלית היא resilience, שפירושה הראשוני הוא גמישות או אלסטיות, ויש לה גם משמעות חשובה של 'חוסן נפשי'. המילה resilience נגזרת מהפועל הלטיני resilio, שפירושו 'להתאושש' או 'לקום מחדש' (כמו שקפיץ חוזר למקומו לאחר שנמתח ושוחרר). המילה כוללת בתוכה את התחילית re-, שמשמעותה 'מֵחָדָשׁ' או 'שׁוּב' – מה שמסמל את היכולת להתאושש ולחזור למצב המקורי. מילה נוספת המכילה את תחילית הזאת היא הפועל rebound שפירושו הוא בין היתר 'התאושש, חזר לעצמו'.
מילונים אנגליים מציעים כמה פירושים למילה resilience. המילון השותף שלנו, Merriam-Webster, מציע את הפירוש "יכולת להתאושש או להסתגל לאסון או לשינוי". המילון השיתופי Wiktionary (פרויקט מקביל לוויקיפדיה) מפרש את המילה כך: "היכולת להתנגד להרס או תבוסה, במיוחד כאשר נמצאים בלחץ קיצוני".
לצד מילת השנה, רצינו לספר לכם אילו מילים נוספות קיבלו משקל רב השנה. הראשונה היא protest, 'מחאה' או 'הפגנה', מילה שהייתם מצפים כנראה לראות בראש הרשימה שלנו, שכן עד למלחמה היא כיכבה בכותרות העיתונים ובחיי היומיום שלנו. המילה הזאת ממשיכה לשקף את החיים בארץ ובעולם, ולכן אי-אפשר להתעלם ממנה. גם המילה protest היא בעלת שורשים בשפה הלטינית. היא נגזרת מהפועל הלטיני protestari, שמורכב מהתחילית pro ('לפני') ומהפועל testari ('להעיד'). לכן, במקורה, הייתה משמעות המילה הלטינית 'להעיד בפומבי'. כפי שקורה לעיתים קרובות כמעט עם כל מילה בעלת היסטוריה ארוכה, השימוש בה התפתח ושינה כיוונים, ובסוף ימי הביניים המילה התייחסה להצהרה רשמית או לאישור של עובדה או טענה (מכאן נגזר שמם של הנוצרים שמחו נגד הכנסייה הקתולית – הפרוטסטנטים, protestants). במאה ה-18 החלה המילה לשמש באופן ספציפי יותר לביטויי התנגדות או אי-הסכמה, במיוחד בהקשר פוליטי או חברתי.
כעת נעבור למילים אחרות שחיפשתם בחודשים האחרונים הקשים האלה – הסברה (propaganda, explanation) ומחדל (oversight, failure). המילה 'מחדל' נטבעה כנראה עוד בעברית של ימי הביניים, אבל משמעותה המודרנית נוצרה כאן בארץ לפני כ-70 שנה. המילה נגזרה מהשורש המקראי ח-ד-ל שמשמעותו הבסיסית היא הפסקת פעולה או הימנעות מפעולה. שימושה המודרני הראשון היה כנראה במסמכים משפטיים שבהם מדובר על 'מעשה ומחדל', כלומר על פעולה והימנעות מפעולה. לדוגמה, במקרים מסוימים אדם חייב למנוע נזק הן באמצעות מעשה (למשל, הצבת גדר) והן באמצעות מחדל (למשל, לא לקשור לגדר חפצים שעלולים למוטט אותה). השימוש הראשוני במילה היה בתרגום מילים באנגלית כגון omission, oversight (במשמעותן המשפטית). לימים השתמשו בה גם לתרגום המילה default בהקשר של תוכנות מחשב. הצירוף 'ברירת מחדל' מתאר בחירה אוטומטית של התוכנה באפשרות מסוימת כאשר המשתמש נמנע מבחירה.
ההיסטוריה של מדינת ישראל זימנה למילה 'מחדל' שינוי גדול במשמעותה. באוקטובר 1973 פרצה בהפתעה מלחמת יום הכיפורים ואיתה נכנס לשיח הציבורי המונח 'מחדל מודיעיני', כלומר, ההתעלמות של אנשי המודיעין מסימנים מקדימים לפרוץ המלחמה. באופן כללי, התנהגות הממשלה לפני המלחמה זכתה לכינוי 'המחדל' – נזק גדול כתוצאה מאי-עשיית הפעולות הנדרשות. מאז נעשתה המילה 'מחדל' נפוצה בכותרות העיתונים ובכל מאמר ביקורת, בייחוד על הרשויות. גם המלחמה שפרצה בהפתעה ב-7 באוקטובר של השנה החולפת העלתה מחדש את המילה 'מחדל'.
המילה האחרונה שנתעמק בה בסיכום שנה זה היא 'הסברה'. היא נוצרה ישירות מהפועל 'הסביר' (כמו 'הדרכה' מ'הדריך' או 'הסכמה' מ'הסכים'), והיא אכן שימשה במשמעות הפשוטה 'להסביר' עד שיוחדו לה כמה משמעויות ממוקדות יותר: העלאת מודעות או קריאה לפעולה (הסברה לבני נוער בנושא בטיחות בדרכים), שכנוע באמצעות פנייה לקהל מסוים ומתן מידע רלוונטי (הסברה ליהודים בחו"ל על ישראל כדי שיעלו לארץ), וגם – שינוי דעת הקהל בעולם לטובת ישראל באמצעות הצגת נתונים בהקשר המשרת את המדינה. באנגלית קוראים ל'הסברה' במשמעות האחרונה public diplomacy (דיפלומטיה ציבורית), אבל בהקשר הישראלי משתמשים גם במילה hasbara. הדיפלומט הישראלי יוחנן מרוז אף טבע את המילה hasbarable – 'בר-הסברה' או 'ניתן להסברה'.
נראה שהשימוש ב'הסברה' בשלוש המשמעויות האלה החל בשנות ה-50 של המאה העשרים ונבע מהרצון להבדיל בין תעמולה של משטרים אפלים לבין תעמולה שנועדה למטרות חיוביות, שנקראה יותר ויותר 'הסברה'. ב-12 בדצמבר 1969, במאמר בעיתון 'דבר' שכותרתו "התעמולה – רעל להסברה", הסביר זאב רב-נוף את ההבדל בין 'תעמולה' ל'הסברה': "בהסברה הכרחית כנות. אם לא תהיה כנות, מי ישתכנע? בתעמולה אין מקום לכנות. הכול צריך להיות טוב ויפה".
בזאת אנו סוגרים את סיכום השנה הזו, ומאחלים לכם מעומק הלב שקט, ביטחון וכל טוב לקראת השנה החדשה. גם את הזמנים הקשים האלה נעבור יחד.
