דור ה Z בטוח שהוא שולטטט באנגלית. יצאנו לבדוק.
למי שפחות שולט בחלוקת הדורות נסביר כי דור ה-Z מתייחס לכל מי שנולד משנת 2000 ועד היום. ילדי דור ה-Z הם סמל הקידמה והשליטה הטכנולוגית. בכל רגע נתון הם מחוברים on line זמינים ודרוכים.
הכינוי שדבק בהם הוא "דור המסכים" . הנטייה הטבעית שדור המסכים היא לאמץ מוקדם כל טכנולוגיה חדשה, ואהבתם הגדולה היא שיתוף ברשתות החברתיות המסורתיות כמו פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ, טוויטר, יוטיוב לצד רשתות חדשות כמו טיק טוק, טלגרם ועוד.
לרבנים מבני דור המסכים אנגלית אינה שפת אם, אבל ניתן להבחין אצלם בשימוש יומיומי מוגבר בשפה האנגלית לביטוי עצמי בכתב או בעל פה. עבורם, השימוש בעברית לכתיבת פוסטים או עדכון סטטוסים הוא בגדר המלצה בלבד, ברירת המחדל היא אנגלית. לא מדובר באנגלית תקנית, אלא בעיקר בסלנג ובקיצורים מקובלים כמו XOXO, LOL, AKA, WTF ועוד.
הבחירה הגורפת בשימוש בשפה האנגלית אינה מצביעה דלות או דלילות בשפה העברית, אבל כמעט שאין מילים מקבילות או קיצורים בעלי משמעות דומה לאלה שבאנגלית. ניתן לייחס את ההעדפה באנגלית לצורך הבלתי נשלט בתיוג הנעשה, איך לא, רק באנגלית.
עצם השימוש של בני דור המסכים בשפה האנגלית כדי להביע את עצמם, אינו מלמד דבר וחצי דבר על טיב השליטה בשפה. ניתן לומר שהם מרגישים נוח עם אנגלית וכי בעיניהם היא אינה עונה להגדרה "שפה זרה". מי שיעמיק, ימצא שהם משתמשים בשפה באופן שאינו תקני: לא בדקדוק וגם לא בתחביר. הם מעדיפים קיצורי מילים או ביטויים ומרבים להשתמש בסלנג. אפשר לומר, כי אימוץ הטרנדים בשפה דומה בעיקרו לכל סממן חיצוני שחשוב להם לאמץ כדי ליצור תדמית של in, של "מעודכנים".
השגיאות החוזרות ונשנות בכתיבתם הן שגיאות איות (מבלבלים בין effect ו-affect), תרגום ישיר מעברית (כמו אמירת when the end is good everything is good כאשר הביטוי הנכון הוא all's well that ends well), שימוש בדקדוק שגוי (If I will come to the party I will bring cake) ועוד.
אבל יש אור בקצה המנהרה, כי פוסטים, סטטוסים ותיוגים כוחם יפה לרשתות החברתיות ויש גם אקדמיה, קריירה עתיד..ובקיצור החיים האמתיים ולא אלו הוירטואליים.
בני דור ה-Z מאופיינים גם בחיבתם לרכישת השכלה גבוהה. הרוב המכריע של בני דור זה רואה חשיבות רבה בהשגת תואר ראשון ותארים מתקדמים כבר בגיל צעיר. הם מתמקדים בעיקר בלימודים פרקטיים בדגש על תחומי יזמות וכלכלה, זאת במטרה לצאת מייד לשוק העבודה ולהתברג בתפקידי מפתח.
כחלק מהמרוץ להשגת התואר עליהם לעבור בדרך כמה משוכות. הצעירים ביניהם זקוקים לתוצאה גבוהה במבחני הבגרות באנגלית, והבוגרים שביניהם נדרשים לציון גבוה בפסיכומטרי כדי לדלג על קורסי החובה באנגלית.
בשלב הזה נדרשת שליטה בשפה שתוכיח את עצמה במבחני המיון השונים. כאן לא יעזרו הפוסטים, הסטטוסים או התיוגים. מה שכן יעזור הוא שליטה טובה באוצר מילים, בזמנים, ביכולות כתיבה ועוד. אז נכון, אפשר לקחת כמה קורסים עד לפטור, אבל הדבר כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת, ואם יש משהו שמלחיץ את בני דור ה-Z הוא הוצאות גבוהות ומיותרות. אם אפשר ללמוד כמו שצריך ולהשיג פטור מקורסים הרי זה מבורך עבורם.
לכן, הם עובדים קשה כדי להשיג את הפטור המיוחל ומתייחסים בכובד ראש לחלק של האנגלית במבחני הקבלה. כך הם זוכים לרכוש אוצר מילים, לחזור על חוקי הדקדוק והתחביר ולשפר את האנגלית לטובת האקדמיה ומחוצה לה.
לסיכום, אם נחזור לשאלה ששאלנו בפתח הדברים, אז על פניו נראה כי השפה הפייסבוקית נותרת על כנה אין לאף אחד רצון להכביד או לנסות לעַנֵּב את השפה בפלטפורמה הקלילה. האנגלית, שהיא השפה השנייה של רוב דוברי העברית או הערבית בישראל, הופכת לשפת ברירת המחדל ברשתות החברתיות ומעניין לראות לאן יתפתחו הדברים.
